איך יוצרים פונק: הביט, הבס והקאובל הראשונים שלכם

01הכינו ארבעה צלילים ורשת אחת

בחרו תוף בס, סנר או מחיאת כף, היי־האט סגור וצליל מלודי קצר. למלודיה אפשר לנסות קאובל מסונתז. במפרט Roland TR-808 הקאובל ותוף הבס מופיעים ככלים נפרדים: אין לבלבל בין המכה המצלצלת למכת התוף הנמוכה. [1] [3]

הגדירו משקל של 4/4 וחלקו תיבה אחת ל־16 צעדים שווים, ארבעה צעדים בכל פעמה. התחילו את התרגיל ב־120 BPM: כך תיבה אחת נמשכת שתי שניות. זו הגדרה נוחה לדוגמה, לא ה־BPM ה״נכון לפונק״. אם תרצו להכיר ספירה בחצי קצב ובקצב כפול, יש לנו גם מונה BPM נפרד לפי הקשות. [2]

השתמשו בצלילים שתנאי השימוש שלהם ברורים לכם: סינתזה משלכם או ספרייה עם הרשאה מתאימה. מציאת דגימה ברשת אינה אומרת שאפשר להוציא אותה לאור. לתרגיל הזה אין צורך בהקלטת קול של מישהו אחר. [6]

02בנו את התופים ב־16 צעדים

ספרו את הצעדים מ־1 עד 16. מקמו את הקיק ב־1, 7 ו־11, את הסנר ב־5 ו־13 ואת ההיי־האט הסגור ב־1, 3, 5, 7, 9, 11, 13 ו־15. צעדים 1, 5, 9 ו־13 מסמנים את תחילת ארבע הפעמות. כך מתקבלת תבנית מוגדרת שאפשר לבדוק ואחר כך לשנות. [3]

האזינו לכמה חזרות. התחילו רק עם קיק וסנר, ואז החזירו את ההיי־האט. החלישו כמה ממכות ההיי־האט באמצעות velocity, עוצמת ההקשה, או רמת הקול של צעד בודד. אם הוספת צליל מקשה לשמוע את הפעמה העיקרית, הסירו אותו זמנית והשוו שוב.

לא כל קטע פונק משתמש בתבנית הסנר או הקיק הזאת. הרשת שלנו היא תרגיל קצר בהפרדת תפקידי התופים. נסו סינקופות ותבניות הדגשה אחרות אחרי שהגרסה הראשונה חוזרת בלי הפסקות לא מכוונות.

03הוסיפו מלודיית קאובל קצרה

בשורת המלודיה מקמו את A, C, D ו־C בצעדים 1, 4, 9 ו־12. בחרו מנעד נוח ומשך תווים קצר. התווים שייכים לסולם לה מינור, שאין בסימני המפתח שלו דיאזים או במולים; כאן הם חומר פשוט לתרגיל, לא כלל של הז'אנר. [4]

אם אתם משתמשים בדגימה, מצאו את גובה הצליל המקורי שלה וכוונו את הכלי לפני הכנסת התווים. שם תו בפיאנו רול אינו מבטיח בפני עצמו שצליל המקור מכוון נכון. בסינתיסייזר בדקו את כיוון המתנד ואת מעטפת הצליל.

העתיקו את התיבה והסירו את התו האחרון בחזרה השנייה. השוו בין הגרסאות. לפעמים הפסקה מבליטה את חזרת המלודיה יותר מאפקט נוסף. קאובל הוא גוון אפשרי אחד; אפשר לנגן את התבנית המלודית גם בכלי אחר.

04הפרידו בין הבס לקיק

הוסיפו כלי בס נפרד. בתור התחלה, נסו שני תווי A נמוכים בפעמה הראשונה והשלישית: צעדים 1 ו־9. קצרו את התווים כדי שלא יחפפו בלי כוונה. הבס אינו חייב להכפיל כל מכת קיק.

השוו שלושה מצבים בעוצמה עקבית: קיק בלבד, בס בלבד ואז שניהם יחד. אם התחום הנמוך נעשה פחות ברור, בדקו תחילה את משכי התווים, גובה צלילי הבס והרמות. אל תנסו לפצות על הכול באמצעות הגברת התדרים הנמוכים.

דחיסת סיידצ'יין יכולה להחליש לרגע את הבס כשמכת הקיק נשמעת, אבל זה כלי לבעיה מסוימת, לא כפתור חובה ל״יצירת פונק״. קודם זהו היכן ולמה שתי השכבות מפריעות זו לזו. [5]

05הפכו את הלולאה לעיבוד קצר

צרו שמונה תיבות: השאירו את המלודיה והיי־האט שקט בשתיים הראשונות, הוסיפו את תבנית התופים המלאה והבס בארבע הבאות, ובשתיים האחרונות הסירו שכבה אחת או שנו את סיום המלודיה. בקצב קבוע של 120 BPM ובמשקל 4/4, שמונה תיבות נמשכות 16 שניות.

זהו עיבוד לתרגול, לא הבטחה לקטע מוכן להפצה. האזינו לפתיחה, לאמצע ולסיום בנפרד. אפשר לשמוע מה השתנה? האם מתאים כאן מעבר? מכאן אפשר לפתח ניגוד, חזרה וחזרה של הנושא, במקום להוסיף עוד ועוד ערוצים.

06הוסיפו אופי מתוך מטרה ברורה

רוויה ודיסטורשן משנים את הגוון; ריוורב מוסיף תחושת מרחב. בהשוואה הראשונה עבדו על שכבה אחת בכל פעם והשוו את העוצמה הנתפסת של הגרסה המעובדת לגרסה המקורית. צליל חזק יותר לא בהכרח מתאים יותר למוזיקה. [5]

בדקו את התוצאה בעוצמה מתונה וגם במכשיר שני. רמקול קטן עשוי שלא להשמיע בבירור חלק מהתדרים הנמוכים; זו אינה סיבה להמשיך להגביר את הבס. חזרו למלודיה ולקצב: האם הלולאה שומרת על האופי שלה בלי סאבוופר חזק?

שמרו את הפרויקט המקורי וגרסה חדשה נפרדת לפני הניסויים הבאים. אם אתם מתכוונים לפרסם, בדקו בנפרד את הזכויות לכל צליל והקלטה שאתם משתמשים בהם. תנאי האוסף שלנו ליוצרי וידאו חלים על קטעים מוגמרים מסוימים ואינם הופכים אותם לחבילת דגימות. [6]

07למה להאזין בהמשך

הפעילו את RESURGE ועקבו אחרי השינויים בצפיפות, ההפסקות וחזרת המשפטים המוזיקליים. אחר כך חזרו ללולאה שלכם וציינו שינוי אחד שתרצו לנסות. אפשר ללמוד מהאזנה בלי להעתיק מלודיה, שירה או הקלטה מוגמרת של מישהו אחר.

אם המשימה שלכם כרגע היא למצוא פסקול מוכן לסרטון ולא לבנות ביט, פתחו את האוסף שלנו ליוצרים: יש בו קובצי MP3 מלאים, כפתורי הורדה ותנאי שימוש לכל אוסף.